פרופ' נועם שוחט והמחקר שהציל ברכיים: הסיפור שמאחורי הפרסומים

כשמדברים על מחקר רפואי, קל לאבד את הקשר בין המאמר המדעי לבין החולה שמחכה לניתוח. אבל יש מחקרים שהמרחק הזה כמעט נעלם, כי הממצאים שלהם עוברים ישירות לשולחן הניתוחים ומשנים את מה שקורה שם. חלק ממחקריו של פרופ' נועם שוחט הם בדיוק מהסוג הזה. מעל 100 מאמרים שפורסמו בכתבי עת רפואיים מובילים, ושניים מהם זכו לפרסים מהיוקרתיים בעולם בתחום.

השאלה שאיש לא ידע לענות עליה בצורה טובה

אחת הבעיות הכרוניות בניתוחי החלפת ברך וירך היא זיהומים סביב המשתל המלאכותי. מדובר בסיבוך חמור שיכול לחייב ניתוחים חוזרים ממושכים ולהרוס לחלוטין את תוצאת הניתוח הראשוני. שנים ידעו שסוכרת לא מאוזנת היא גורם סיכון, אבל הבדיקה המקובלת שנעשתה טרם הניתוח – ההמוגלובין המסוכרר – לא תמיד שיקפה נאמנה את המצב האמיתי של המטופל בשבועות שלפני הניתוח. הבעיה היא שבדיקה זו מספקת ממוצע של שלושה חודשים אחורה, בעוד שהסיכון הניתוחי נקבע בעיקר לפי מה שקורה הרבה יותר קרוב לתאריך הניתוח.

הפריצה שהביא פרופ' נועם שוחט לעולם

פרופ' שוחט חקר שימוש במדד סוכר אחר, הפרוקטוזאמין, כבדיקת הכנה לניתוח. בניגוד לבדיקה המסורתית, הפרוקטוזאמין מספק תמונה מדויקת יותר של השבועות הקרובים לניתוח – בדיוק החלון הזמן שרלוונטי לסיכון הזיהומי. הממצאים הוכיחו שמדד זה מאפשר לנבא ולמנוע סיבוכים זיהומיים בצורה יעילה יותר מהכלים שהיו קיימים עד אז. על עבודה זו זכה פרופ' שוחט בפרס אינסל – אחד הפרסים היוקרתיים ביותר שמעניק האיגוד האמריקאי לאורתופדיה בתחום ניתוחי הברך. כיום, הפרוטוקול שפיתח מאומץ כסטנדרט הכנה לניתוח במרכזים רפואיים מובילים.

מודל לחיזוי כישלון טיפולי בזיהומי ירך

מחקר נוסף שבלט בהישגיו עסק בטיפול בזיהומים של מפרק ירך מלאכותי, ובפרט בשאלה מי מהמטופלים צפוי להיענות טוב לטיפול ומי נמצא בסיכון לכישלון. זו שאלה שיש לה השפעה ישירה על ההחלטה הניתוחית – איזו גישה לבחור, כמה שלבים לתכנן, ומה לצפות. פרופ' שוחט פיתח מודל בינלאומי לחיזוי הצלחת הטיפול בזיהומים מסוג זה. על עבודה זו הוענק לו פרס סטינצ'פילד מטעם איגוד הירך האמריקאי, פרס שמוענק למחקר שנחשב לבעל השפעה קלינית ממשית ומשמעותית.

מה זה אומר עבור מטופלים שמגיעים לפרופ' שוחט

הפרסים הם ביטוי חיצוני לדבר הרבה יותר פשוט: פרופ' נועם שוחט הוא מנתח שחוקר בעצמו את השאלות שמכשילות ניתוחים, מפרסם את התשובות, ומיישם אותן בכל הכנה לניתוח ובכל החלטה שמתקבלת בחדר. המטופלים שמגיעים אליו נהנים לא רק מניסיון כירורגי נרחב, אלא גם מפרוטוקול הכנה שמבוסס על ממצאים שהוא עצמו היה שותף לגבש. ההבדל בין מנתח שמיישם הנחיות של אחרים לבין מנתח שכתב חלק מהן הוא לא רק תדמיתי – הוא קליני.לביקור באתר של פרופ׳ נועם שוחט, לחצו כאן.